שירביט חברה לביטוח בע"מ נ' בוקרא

החלטה

1.התנגדות לביצוע תובענה בסכום קצוב, על סך של 4,860 ₪, בגין השתתפות עצמית בה מחויב המבקש מכח פוליסת ביטוח שהוצאה לו ע"י המשיבה, נוכח מקרה ביטוח במסגרתו נפגע רכב צד ג' ע"י רכבו.

המשיבה טוענת כי שילמה לצד ג' בגין נזקיו לאחר הליך שהתנהל בעניין בבית משפט השלום בראשון לציון ביום 13.7.08, ומכח הוראות הפוליסה על המבקש לשלם דמי ההשתתפות העצמית.

2.במסגרת התנגדותו טוען המבקש תחילה כי המדובר בתביעה שהתיישנה שכן המדובר בתאונה שארעה בחודש 8/04.

עוד טוען המבקש כי ייתכן ורכבו בוטח אמנם ע"י המשיבה, אולם לא הוזמן לדיון בבית המשפט, מעולם לא עודכן ואינו מכיר את פסק הדין שניתן בעניין החבות בתאונה. המבקש מבהיר כי לא הוא נהג במונית במועד התאונה, אלא נהג שכיר מטעמו, וסביר כי לו היה נדרש לשלם את החוב במועד התאונה, היה עושה כן ולאחר מכן דורש מהנהג שיפוי.

החלטה זו ניתנת לאחר דיון שהתקיים בהתנגדות במעמד הצדדים במסגרתו נחקר המבקש והצדדים סיכמו טענותיהם.

3.לאחר עיון בהתנגדות ולאחר שמיעת חקירת המבקש, כמו גם מתוך ההלכות הנותנות בסוגיה זו, הגעתי לכלל מסקנה כי דין ההתנגדות להידחות.

ראשית יובהר כי אין כל מקום לטענת התיישנות בנסיבות העניין שכן אין חולק על העובדה כי המשיבה שילמה לצד ג' נזקו רק לאחר הליך משפטי שהתקיים בעניין, לנוכח הכחשת החבות ע"י המבוטח (ר' טופס הודעה על מקרה תאונה למשיבה המצורף לכתב התביעה), וזאת לפי פסק דין שניתן רק ביום 13.7.08.

מכאן, כי דרישת המשיבה אל המבקש לתשלום דמי ההשתתפות העצמית לא יכולה היתה לבוא אל העולם אלא החל ממועד זה.

באשר לטענות המועלות בהתנגדות, הלכה פסוקה ואיתנה היא כי על המבקש רשות להתגונן להתכבד ולהיכנס לפרטי הגנתו, ואין הוא רשאי להסתפק בהעלאת טענות כלליות, דוגמת "לא ידעתי" או "שילמתי". על המבקש לטעון בפירוט את העובדות המשמשות יסוד לטענותיו המשפטיות, ואף לגבות אותן במסמכים במידת הצורך, שאם לא כן, אין בפנינו הגנה הראויה להישמע. על המבקש אפוא לפרט את המסכת העובדתית השלמה אשר לו תתקבל כנכונה, תזכה אותו בהגנה ראויה.

בענייננו, חפה התנגדותו של המבקש מכל פירוט נדרש לשם ביסוס ההגנה כנגד התביעה, ובחקירתו מתחדד העדר הפירוט ביתר שאת עת משיב המבקש למרבית השאלות בחוסר ידיעה על דבר הפרטים. זאת, כאשר אין חולק כי עמד לרשות המבקש זמן מספיק לבירור כל הנדרש, שכן כלל הנתונים הצריכים לעניין מצויים בכתב התביעה, לרבות פרטי הרכב, פרטי הפוליסה, פרטי תיק בית המשפט בהליך מול צד ג', טופס ההודעה, ושמו של הנהג, שאינו אחר מאשר בן אחיו.

כאמור, החובה מוטלת על כתפי המבקש להתגונן, במיוחד שעה שנהיר היה לו עת קיבל את כתב התביעה כי המדובר בתביעה המבוססת על פסק דין חלוט שניתן בהליך מול צד ג', ואף על פי כן, בחר המבקש לנקוט בחוסר מעש, ובכך לא ביסס טענותיו הסתמיות בכל טענה עובדתית שתהא ראויה אפוא להתברר, ולמעשה אף אין בפיו כל טענה של ממש כנגד ההצדקה שבחיובו בתשלום ההשתתפות העצמית (מכח חבות הנוהג ברכב מטעמו).

יוזכר בהקשר זה, כי אין זו מדרכן של מבטחות להתנדב לשלם דמי נזק, ובמקרה זה הראיה הברורה לכך היא העובדה כי המשיבה היתה נכונה לניהול ההליך מול צד ג' במלואו, כפי שאמנם עשתה בפועל.

משלא העלה למעשה המבקש כל טענת הגנה כנגד חיובו, די היה בכך כדי לדחות את ההתנגדות.

4.יחד עם זאת, ולמעלה מן הצורך, יובהר כי המבקש מעלה בהתנגדותו טענות בעלמא כנגד זימונו כדין להליך מול צד ג', וזאת כנגד חזקת התקינות אשר לנוכח ההתנהלות הנלמדת מהפרוטוקול המפורט של הישיבה מיום 13.7.08, מקבלת משנה תוקף.

טענתו הסתמית של המבקש, שאף נמנע הוא מתמיכתה באסמכתאות על אף שעמד לרשותו זמן מספיק לעשות כן, מתמוטטת לנוכח הנלמד בבהירות מן הפרוטוקול.

פירוט ההשתלשלות כנלמד מהפרוטוקול מלמד כי המבקש זומן, כפי הנראה למעלה מפעם אחת, עפ"י פרטיו כמבוטח אצל המשיבה, ידע על קיום הדיון אך בחר שלא להתייצב. עוד עולה כי ב"כ הנתבעים שם (המשיבה והמבקש כאן) עתר פעם אחר פעם למתן הזדמנות למבקש להתייצב, אולם זה נמנע מכך באמתלות שונות.

ר' בעמ' 3 לפרוטוקול בת.א. (שלום ראשל"צ) 2910/07 :

"ב"כ הנתבעים (המשיבה כאן – ע.כ.):

לדברי הנתבע 1 (המבקש כאן – ע.כ.), בזימון לדיון קבועה השעה 15:30. לאחר הבהרה בעניין שעת הדיון, הנתבע בדרכו לכאן.